לעשות כמיטב יכולתנו כהורים 

"עשו מה שביכולתכם עם העומד לרשותכם, בכל מקום בו תהיו" - ת. רוזוולט

"לו רק הייתי...פועלמגיבחושב עושהנוהג אחרת אז..." כל כך הרבה רגשות צער, אשמה בקורת וכעס עצמיים נבראים בתוכנו לנוכח המחשבה או התחושה שלא נהגנו נכון או שלא היינו מספיק בסדר.
אכן כולנו שוגים לעיתים באופן בו אנו מגיבים או בדרך בה אנו מתנהלים בתחומי חיינו השונים, אלא שמטבע היותנו אנשים סובייקטיביים בעלי צרכים, רצונות ורגשות הרי טעויות הן בלתי נמנעות, זוהי דרכנו ללמוד את החיים, באמצעות ניסוי וטעייה.
רגשות אלו לא רק שאינם עוזרים לנו, אלא, עלולים אף לגרום נזק נוסף בכך שהם גורמים לנו לעיתים, לנסות לפעול באופן הפוך ממה שפעלנו ולמעשה תגובותינו עלולות להיות קיצוניות ולא הגיוניות.
הורות
אחד מתחומי חיינו הרגישים ביותר לתחושות אשמה ונקיפות מצפון הוא תחום ההורות. לעיתים, כהלצה אף נאמר: מרגע שנולד ילדנו הראשון נולדים עמו גם רגשות אשמה.
קשיים אשר מתעוררים בחייו של הילד, גורמים לנו לא פעם להרגיש שנכשלנו וטעינו. ההורים נוטים לקחת אחריות אוטומטית גם אם לא פעם אלו קשיים אישיים של הילד או נסיבות המציאות. אמונה באחריותנו הבלעדית לאושרו והצלחתו של ילדנו עלולה לגרום לנו לנסות לא פעם לפצותו על טעויות העבר באמצעות פינוק, הגנת יתר וקושי להציב גבולות. ברור שהתנהגות אשר נובעת מרגשי אשמה ובקורת עצמית לא הגיונית, לא תגרום לנו כהורה לפעול נכון יותר, לא תעזור לילד אך בעיקר תגרום לנו ליצור טעויות נוספות.
אין כל ספק שלהורים אחריות רבה בהכנת הילד לחיים בוגרים, אולם, רק תהליך מודעות עצמית, הבנה, גמישות מחשבתית ואמונה שפעלנו מתוך קול פנימי אשר קרא לנו לעשות את הטוב ביותר שיכולנו וידענו באותה עת, עשוי לשחרר אותנו מרגשות אשמה ולאפשר לנו לפעול בצורה מאוזנת ונכונה יותר .
"עשו מה שביכולתכם עם העומד לרשותכם, בכל מקום בו תהיו" - זוהי קריאה לכל הורה, לעשות כמיטב יכולתו מתוך ניסיון לגייס לשם כך אהבה, רצון טוב, מודעות, הבנה ומידע, כך שבכל פעם שנתבונן על ילדינו, נוכל בו זמנית להתבונן בתוכנו פנימה ומתוך יושרה אישית תצמח ידיעה עמוקה שעשינו ועודנו עושים כמיטב יכולתנו.